Project Description

צפו: הצצה ראשונה מבפנים למגדל הגבוה בישראל

הכותב: בילי פרנקל

תאריך פרסום: 28.10.2017

פורסם: ynet נדל״ן

מגדל בין ערים שיתנשא לגובה של 400 מטרים עובר את מגדל עזריאלי שרונה שנמצא בהליכי סיום ואת מגדל משה אביב שנחשב עד היום הגבוה ביותר. איך יראה העיצוב הפנימי הצפוי של המגדל, ואיפה הוא נמצא ביחס למגדלים שוברי שיא בגובהם ברחבי העולם? בדקנו

השבוע אושרה תכנית להקמת מגדל “בין ערים” – המגדל הגבוה בישראל, שיכלול לא פחות מ-100 קומות שישמשו למלונאות, תעסוקה ומסחר במשולש הערים תל אביב, רמת גן וגבעתיים. הוא יתנשא לגובה של כ-400 מטרים וישתרע על פני שטח של כ-150 אלף מ”ר. לדברי גיא מילוסלבסקי, שתכנן יחד עם אמנון שוורץ ממשרד מילוסלבסקי אדריכלים את המגדל, פרויקט זה מהווה אייקון אזורי בנוף העירוני של גוש דן. “העיצוב מבטא פרשנות להיותו הצטלבות בין 3 ערים”, הוא אומר.

לדבריו, “המגדל עוצב במתכונת של משולש קמור צלעות, כאשר כל אחת מצלעותיו מופנית אל אחת מהערים”, הוא אומר. “הצלעות הקשתיות משנות את צורתן לאורך קומות המגדל, ויוצרות גל נפחי דינמי, שבקומותיו העליונות נפתחות אל עבר הרקיע”. אבל איך נראה המגדל מבפנים? לוואלה! NEWS הגיעו הדמיות ראשונות של עיצוב הפנים של המגדל – צפו:

המרדף אחר מגדל בבל המודרני
טרנד הבנייה לגובה הפך עם השנים לנפוץ בכל רחבי העולם, והמרדף אחרי מגדל בבל המודרני לא פסח גם על ישראל, שנאלצת להתמודד בעיקר באזורי הביקוש עם מחסור בעתודות קרקע ולפיכך מקדמת בנייה רוויה. “בעולם אנו עדים כבר שנים לתחרות סביב הבניין הכי גבוה”, אומר מילוסלבסקי, “אם עד לפני שני עשורים הבניינים הגבוהים נבנו בעיקר בעולם המערבי, בשנים האחרונות התחרות על הבניין הגבוה ביותר מתנהלת בין המזרח הרחוק לאזור המפרץ, כאשר על שולחנות התכנון נמצאים מגדלים שגובהם מגיע לקילומטר”.

לדבריו, “ישראל אמנם אינה מתמודדת על הקמת הבניין הגבוה בעולם, אך בהחלט ניתן לראות שיש כאן תחרות מקומית בין הרשויות, היזמים והמתכננים על הקמת הבניין הגבוה בישראל. מלבד נושא הגובה, יש תחרות גם על חזות המגדל ויש רצון ליצור בניין שהוא אייקון שיגרום לעוברים ושבים להרים את הראש למעלה ולהתפעל. אחרי בחינה של מגדלים ברחבי העולם, אנחנו סבורים שהמגדל הנוכחי יהיה מהיפים בהם”.

10 המגדלים הכי גבוהים בעולם (מערכת וואלה! NEWS)
אדריכל גיא מילוסלבסקי: “בשנים האחרונות התחרות על הבניין הגבוה ביותר מתנהלת בין המזרח הרחוק לאזור המפרץ”
“לאחרונה אנחנו רואים שקו הרקיע של תל אביב והסביבה משתנה בקצב מדהים”, מוסיף המהנדס ישראל דוד, ממלא מקום יו”ר איגוד המהנדסים וחבר במועצה העולמית לבניית רבי קומות (CTBUH). לדבריו, “מגדלים של 40 קומות כבר לא מרגשים אותנו, ובמהרה צצים בארץ מגדלים של 60 קומות ומעלה, כאשר המגדלים בגובה 100 קומות כבר נמצאים בחשיבה של מתכנני הערים”.

דוד מציין כי הסיבות לצמיחת המגדלים הן “הביקוש המתמיד לשטחי מגורים ומשרדים, הקרקע במרכז שאוזלת והעובדה שכולם רוצים להתקרב לתל אביב, גם בתעסוקה וגם במגורים. הנהירה לתל אביב וסביבתה נובעת מכמה גורמים. ראשית זה מודרני לגור במגדל – זה משדר יוקרה ולרוב משתקף נוף מדהים. רמת החיים גבוהה, ישנה הקפדה על תחזוקה ועל סטנדרט בנייה. צרכני המגדלים הם בעלי יכולות כספיות גבוהות שרוצים ליהנות מהכסף שצברו”.

מהנדס ישראל דוד: “במגדלים יש תופעות הנדסיות מורכבות כמו השפעות הרוח ויציבות לרעידות אדמה”
“בכל מגדל נבנות בממוצע כ-200 דירות, אולם מספר המגדלים שנבנים מדי שנה עומד על 4-5 בלבד. כלומר מדי שנה נבנות בין 1,000-1,500 דירות – היצע נמוך ביחס לביקוש. אין פלא שהדירות נחטפות במחירי שיא של 50-60 אלף שקל למ”ר ולעתים 100 אלף שקל למ”ר. באירועי מכירה נקנות הדירות תוך חודש-חודשיים”.

דוד, שתכנן מגדלים ב-20 השנים האחרונות כגון מגדל משה אביב ב-1995 ומגדל עזריאלי שרונה שנמצא בהליכי סיום, מסביר כי הקמת מגדל היא אתגר תכנוני והנדסי לא קטן. “במגדלים יש תופעות הנדסיות מורכבות, כגון השפעות רוח על נוחות המשתמש, יציבות לרעידות אדמה, חומרים חדשים, תנועות ותזוזות של המבנה בגין השפעות אקלימיות שונות, תחזוקה ועוד”.

ואיך אנחנו נראים לעומת העולם? אם בוחנים את המגדל שנבנה בימים אלה בסעודיה, שצפוי להתנשא לגובה של למעלה מ-1,000 מטרים, מגדל בין ערים מתנשא לגובה של פחות ממחצית מזה הסעודי. “אבל בקנה מידה ישראלי מדובר בפריצת דרך”, הוא אומר. אדריכל גיל שנהב, מבעלי משרד כנען שנהב אדריכלים ויו”ר CTBUH-ISRAEL, מסכים עם הדברים.

“היום אפשר לומר בבטחה שהשמים כבר אינם הגבול בכל הקשור למגדלים”, הוא טוען, “בניו יורק חנכו בשנה שעברה את מגדל החירות המתנשא לגובה של 541 מטרים, המגדל הגבוה ביותר בשנחאי שבסין שנחנך השנה מגיע לגובה של 631 מטרים. לכן בנושא הבנייה לגובה ניתן כבר לומר בבטחה – השמיים אינם הגבול”.