Project Description

איך השפיעה מגיפת הקורונה על תכנון הדיור המוגן

הכותב: אורי חודי

תאריך פרסום: 24.12.2020

פורסם: MAGDILIM

הקורונה שינתה לא מעט דברים בענף הנדל”ן, והשלכות המגיפה והסגרים עוד ילוו אותנו הלאה גם בשנים הבאות. האדריכלית דנית שנהב, המתמחה בתכנון בתי דיור מוגן, מסבירה כיצד המגיפה משפיעה על תכנון בתי דיון מוגן מעכשיו והלאה // דעה

הטלטלה העולמית שאנו עוברים לאור התפרצות מגיפת הקורונה לא פסחה על תחום הדיור המוגן. תחום זה עמד בעין הסערה בגל הראשון, מעצם היותו סביבת חיים ומגורים לאוכלוסייה שבסיכון.

לצד הקשיים של הקורונה, התקופה מזמנת לנו התפתחות וצמיחה לצד הבנה חדשה ועמוקה יותר לצרכי האוכלוסייה המבוגרת, ומהן הדרכים להתמודד עם האתגרים החדשים. אחד מתוצרי החודשים האחרונים היא גם ההבנה מה צריך להשתנות או על מה יש לשים את הדגש בכל הקשור לתכנון בתי דיור מוגן.

להלן מספר נקודות משמעותיות שהקורונה שמה עליהן את הדגש ומעתה והלאה מתכננים ואדריכלים צריכים לקחת בחשבון.

בדידות – תופעת הבדידות הינה אחת הסיבות המרכזיות למעבר לדיור המוגן. הצורך האנושי במסגרת תומכת, דואגת ועוטפת, מגוון פעילויות ומפגשים חברתיים הוא זרז משמעותי בהחלטה. אין ספק שתקופת הקורונה והסגר פגעו בקשישים, אך הפגיעה באלה החיים בדיור המוגן הייתה קטנה משמעותית. 95% מהקשישים חיים בביתם, לא לכולם יש משפחה תומכת ומתעניינת, או קרובה ונגישה כך שחלקם לצערי בודדים מאוד. בפילוח מעמיק יותר, לפי ד”ר אוסטרובסקי-ברמן מהאוניברסיטה העברית (חוקרת במרכז הידע לחקר הזדקנות האוכלוסייה בישראל), נמצא כי 25% מבני ה-70-79 ו-50% מבני ה-80 ומעלה מתגוררים לבד. יתר על כן, כ-30% מבני ה-70-79 ציינו כי הרשת החברתית שלהם מונה אדם אחד בלבד. תכנון בתי דיור מוגן התאפיין מאז ומתמיד במחשבה על הפן האנושי ועל הצרכים הרגשיים והחברתיים של הדיירים, התקופה האחרונה הדגישה לנו את הצורך בתכנון גמיש הלוקח בחשבון שינויים ומוודא שבתי הדיור המוגן יאפשרו חיים חברתיים פעילים ותומכים גם במקרים של מגפה ומשבר.

כל בית צריך מרפסת – המרפסת היא המפלט שלנו בסגר, ועבור דיירי הדיור המוגן עוד יותר, שכן מדובר באוכלוסייה שברובה כבר לא עובדת, וכמובן בסיכון בריאותי. בשנים האחרונות מרפסות מרווחות בדירות מגורים הן הכרח, אבל משום מה בתב”עות (תוכניות בנין עיר) רבות לדיור מוגן מוקצים שטחים קטנים מאוד למרפסות מה שהופך אותן לחסרות מרווח מספיק למחיה ואירוח. התקופה האחרונה חידדה ביתר שאת את ההכרה שמרפסות גדולות חייבות להיות חלק מכל דיור מוגן. מרפסות המאפשרות ישיבה נוחה, אכילה בחוץ, מפגש עם משפחה או חברים תוך שמירת מרחק ביטחון והנאה מתחושת מרחב.

יחידות דיור המיועדות להשכרה קצרת טווח – הדירות בדיור המוגן כוללות כיום אזור מגורים המיועד לעובד זר/מטפל, אך אין פתרון למקרה שבו חלק מהצוות צריך להישאר ולשהות למספר יממות בדיור המוגן במתכונת של קפסולות. יחידות שיושכרו לטווח קצר יכולות להיות שימושיות מאוד, למשל לנכד שמגיע לחופשת מולדת ורוצה להיות ליד הסבים, למשפחה דתית שרוצה לבלות יחד שבת או חג ועוד. בימי קורונה או משבר אחר חלילה, יחידות אלה יכולות לשמש את הצוות ולתגבור כוח האדם, אשר יוכל לישון במתחם בתנאים טובים ונוחים.

ביזור השטחים הציבוריים – בעבר התמקד התכנון בלובי ובחדר האוכל כאזורי המפגש והמחיה המרכזיים שמהווים אבן שואבת לדיירים, לאירועים ומפגשים. כיום, התפישה היא שיש לבזר, לרווח, להרחיק ולייצר בנוסף מגוון של אזורי מפגש קטנים יותר, שיאפשרו לכל אדם או קבוצה את המרחב הנדרש תוך שמירה על הבריאות. אזורי ישיבה בקומות המגורים, שטחי פנים שמאפשרים מפגש, גגות ירוקים, קומות מפולשות, חלוקה פנימית בתוך הלובי שיוצרת מרחק ועוד פתרונות שיתנו לדיירים את היכולת להמשיך לנהל חיים חברתיים ומשפחתיים ולשמור על בריאותם.

שטחי חוץ – בתי דיור מוגן שנהנים משטחי חוץ משמעותיים יכלו להציע בתקופת הקורונה לדייריהם איכות חיים גבוהה יותר, שבאה לידי ביטוי באפשרויות מפגש עם דיירים נוספים או עם המשפחה, חוגים ופעילות ספורט במרחב הפתוח. לפי ד”ר אוסטרובסקי-ברמן כ-75% מבני ה-80 ומעלה עוסקים בפעילויות חברתיות מחוץ למשק הבית של לפחות פעם בשבוע. במובן זה, לבתי דיור מוגן במרחב הכפרי יש יתרונות משמעותיים. גם בנוגע לדיור המוגן העירוני יש הרבה מה לעשות, החל מבחירה לבנות בתי דיור מוגן באזורים הצמודים לפארקים וגנים, המשך בהשקעה בפינות ישיבה חיצוניות, פטיו פנימי, גגות ירוקים ועוד. התכנון הטוב ביותר יכלול חללים המאפשרים יציאה ושהות גם בימי חורף, וישרתו את הדיירים במשך כל השנה.

עירוב שימושים –עסקים קטנים בתוך בית הדיור המוגן תורמים מאוד לדיירים. החל ממכולת או צרכנייה, דרך בית קפה או מסעדה, ועד למספרה ומכון יופי. לא כל המבוגרים נוהגים או יכולים להזמין אונליין, ולא בכל מקום מתאפשרת כניסת שליחים. עירוב שימושים נכון בבתי דיור מוגן משרת את הדיירים ומסייע להם בקבלת השירותים להם הם זקוקים וכן לתחושה הכללית של חיוניות.

טכנולוגיה מותאמת לקהל – בבתי דיור מוגן מותקנות כיום מערכות תקשורת ובידור. עבור חלק מהאוכלוסייה המתגוררת בבתים אלה שימוש בזום ובשאר תוכנות נפוצות הוא מורכב מדי ולא נוח. בתי דיור מוגן חייבים להתאים פתרונות ליצירת קשר באמצעות מערכות תקשורת פנימיות המתחברות למשל לטלוויזיה ומאפשרות העברת מסרים נוחה ופשוטה יותר, הודעות על פעילויות והופעות, קשר עם מערכת הניהול של הבית ועוד. כל אלה יסייעו למעורבות ולצמצום תחושות של בדידות וחרדה בייחוד בתקופה זו.

אמצעי היגיינה – ברור כי התקופה האחרונה הגבירה את הצורך בשלל פיתוחים שפעם לא היה בהם צורך, בטח לא בהיקפים כאלה. החל ממתקנים לשטיפת וחיטוי ידיים, דרך מערכות זיהוי חכמות הפותחות דלתות ללא מגע יד אדם ועד לשימוש בחומרים אנטיבקטריאליים. גם מערכות האוורור והמיזוג עוברות שינויים משמעותיים עם דגש על סינון אוויר והכנסת אוויר צח.

קשר חוץ-פנים – רצוי לתכנן חלונות ופתחים גדולים, המאפשרים לדיירים לחוות את החוץ, ליהנות מאור טבעי, הן בדירה והן בשטחים הציבוריים. פתחים גדולים, מאפשרים במיוחד בסגר להרגיש ולראות את החוץ ומפיגים את תחושת הסגר והמחנק.

תכנון פנים – שמירה על מרחק, מחייבת סידור וריהוט שונים בשטחים הציבוריים. בחדר האוכל ובחדרי החוגים, ניתן לרכוש שולחנות גדולים על מנת להרחיק את האנשים זה מזה. באולמות – ניתן להרחיק כיסאות האחד מהשני על ידי תוספת שולחנות קפה קטנים או אלמנטים אחרים בין המושבים.

*אדריכלית דנית שנהב היא מומחית בתכנון בתי דיור מוגן, ממשרד כנען שנהב אדריכלים